קנדידה

קנדידה היא פטריה שחיה בדרך כלל במערכת העיכול, אבל עלולה להתפשט גם למקומות אחרים בגוף – הנרתיק, מתחת לציפורניים, הריאות, הלשון ועוד. התנאים לצמיחתה נובעים מחוסר איזון בקטריאלי שקשור בעודף שמרים. היא ניזונה מההפחמימות באוכל שאנו אוכלים.

רופאים קונבנציונלים מתכחשים לקיומה של הקנדידה כבעיה מערכתית, אם כי הגישה הזאת מתחילה להשתנות בזמן האחרון.

איך מתפתחת קנדידה
השמרים הם סוג של פטריה שיש לכולנו כל הזמן בגוף. אבל במצבים של חולשה גדולה (פיזית או נפשית) ו/או תזונה לקויה ו/או ואחרי שלוקחים הרבה אנטיביוטיקה, או הורמונים (למשל בגלולות למניעת הריון) מופר האיזון של הפלורה (מעטפת החיידקים הטובים) שבמערכת העיכול שלנו. ואז הקנדידה מתחילה לחגוג. היא משבשת את תפקודי העיכול עד כדי יצירת חורים במעי, ובעקבות זה יכולה גם להביא לחולשה איומה ואף לדכאון.
לכן אחת הדרכים להלחם בקנדידה היא לקחת פרו-ביוטיקה (ההיפך מאנטי-ביוטיקה) – החיידקים הטובים של מערכת העיכול: אצידופילוס, ביפידוס וחבריהם. עדיף כנראה לקחת מוצר עם חיידקים חיים (כמו ג'רו-דופילוס) ולא פגרים בקפסולה.

איך יודעים שיש קנדידה?
אם הפטריה מגיעה לנרתיק היא גורמת לגירוי שם. אבל לקנדידה יכולים להיות עוד הרבה סימנים נוספים, למשל:

  • מצב רוח ירוד וחוסר אנרגיה, נפילות אנרגיה חזקות כמה פעמים ביום
  • לחץ בראש
  • מיחושים קטנים שצצים לפתע בכל מיני מקומות (קצת דומה לכאבי שרירים) ונעלמים אחרי כמה דקות
  • גרודים באזניים, דקירות מתחת לצפורניים, ובעור שבין אצבעות הרגליים
  • קיבה רכה באופן עקבי
  • הרבה גאזים
  • דקירות באיזור הנרתיק
  • הפרשה עם ריח רע מהנרתיק
  • כאב ברחם הדומה לכאבי מחזור
  • כאב באיזור השחלות
  • מוגלה בעיניים כשמתעוררים

ככל שמופיעים יותר סימנים סביר להניח שהמצב יותר חמור.
אפשר לעשות בדיקת מעבדה (פרטית בתשלום).

טיפול מקומי

  • שטיפה במים פושרים מקילה על הגירוי.
  • לשטוף את הגוף עם סבון של עץ התה.
  • שטיפה פנימית עם שמן עץ התה (לקנות את הג'ל שבא במזרקים, או למרוח על טמפונים)
  • להשחיל טמפון טבול ביוגורט שעליו מפזרים גם קצת אבקת אצידופילוס (מפרקים קפסולה). לא מתאים להריוניות!
  • לתוך חצי כוס מים להוסיף כף של חומץ תפוחים וחמש טיפות של שמן עץ התה, לטבול צמר גפן ולנגב את האזור המגרד. אם אין הריון אפשר ממש לעשות עם זה שטיפה פנימית (עם מזרק), אבל זה לא מומלץ בזמן הריון. החומץ לא מרפא אבל מקל על תחושת הגירוי.

טיפול תזונתי
יש טיפול תזונתי שנמשך כמה שבועות או חודשים. בהתחלה מומלץ לא לאכול שום דבר שמזין את הפטריה, כולל תפוחי אדמה ופירות מתוקים. עם ההטבה במצב אפשר להוסיף כל פעם משהו.
מומלץ להמשיך בטיפול חצי שנה – לא רק כדי להרוג את הקנדידה אלא גם כדי ליצור מציאות קבועה חדשה ולבסס את פלורת המעיים התקינה.
הטיפול מתאים גם להריון והנקה, בתנאי שמקפידים לאכול מספיק קלוריות ושמים דגש על מזונות מלאים, מזינים ומאוזנים.
מה לא כדאי לאכול ?

  • כל מה שמכיל שמרים (גם בירה, למשל).
  • מזון המכיל סוכר, כולל תחליפים כמו סוכרזית ודומיו, וגם דבש.
  • לחם ודברי מאפה
  • גבינה וחלב
  • פירות יבשים, מיצי פירות, פירות המכילים הרבה סוכר. פירות שכן מותר לאכול: אגס, תפוח, פירות גרגריים (פירות יער) ומלון.
  • פטריות
  • חומץ
  • אלכוהול
  • קפאין וסיגריות (סמים מעוררים שמשחררים סוכר במוח)

מה כן מומלץ לאכול ?

  • מזונות המכילים חיידקים פרוביוטיים, כגון אצידופילוס ויוגורטים. או ויטמינים של סולגר, Advanced 40+ Acidophilus.
  • במקום סוכר – סטיוויה או מולסה (של מורגה-שאין בה גפרית – זה נראה כמו דבש ואפשר להשיג בחנויות טבע ומאוד טעים).
  • מתוקים אחרים שמותר: שקדיה, מלון, תפוח.
  • לשים שתי טיפות שמן אורגנו באוכל
  • לשתות תמצית המופקת מגלעיני אשכולית

הקנדידה משחררת המון רעלנים שגורמים למחלות כרוניות כמו כאבי ראש ומיגרנות, כאבי פרקים, עייפות כרונית ועוד.
הכבד הוא זה שאחראי על פינוי רעלים מהגוף ולכן הוא חי בעומס גדול.
במותה, משחררת הקנדידה כמות גדולה במיוחד של רעלנים ולכן, חשוב לחזק את הכבד עוד לפני שמתחילים בדיאטה.

איך מחזקים את הכבד?
2 כפות שמן זית + כמות דומה של מיץ לימון טרי – לערבב היטב ולשתות על בטן ריקה – דבר ראשון על הבוקר…
להימנע מקפה/תה ומזון כ- 30 דקות אח"כ
(למי שקשה: אני נוטה לשים קצת יותר לימון משמן. אפשר גם להוסיף כמות דומה של מים פושרים.)

תופעות לוואי: אם תחושו כאבי ראש, הרגשה כללית רעה ו/או בחילות, זה סימן שהכבד חלש , זה עובר אחרי יום-יומיים.
לאורך הטיפול בקנדידה, אם חוזרות תופעות שכאלו זו סיבה לשימחה – זה סימן שאתם הורגים את הקנדידה…

עם קנדידה חשוב לזכור:
היא גדלה בקלות ובמהירות כשיש לה מזון
וקשה להרוג אותה – נלחמת באומץ.
אם אתם רוצים לנצח אותה, נדרשת התמדה וקפדנות בטיפול.

חפשו את הדברים והאנשים שהפכו קנדידה בחייכם ונקו גם אותם…

מתח קדם וסתי – PMS

PMS – תסמונת קדם וסתית
מדובר באוסף של סימפטומים המתרחשים בין זמן הביוץ לתחילתו של הדימום הוסתי. הסימפטומים  הם גופניים ונפשיים. הסימפטומים מתרחשים באופן מחזורי. כ-75% מן הנשים חוות את התסמונת הקדם וסתית, בדרגות חומרה שונות.

בין התופעות השכיחות ביותר:
מתח, חרדה, רגזנות, עצבנות, רגישות יתר או דיכאון,  הפרעות שינה, התקפי בכי, אי יציבות רגשית, במקרים קשים נטייה להתפרצויות זעם קשות ואלימות גופנית
– עייפות ותחושת כובד כללית בגוף
– רגישות ונפיחות בשדיים
– בלבול או ירידה בזיכרון, ירידה בריכוז
– סרבול גופני
– צבירת נוזלים, בצקות, עליה במשקל
– נפיחות ורגישות בטנית
– חוסר נוחות באזור הגב ואפילו כאבים
– רגישות יתר לאלכוהול
– פלפיטציות
– כאבי ראש, מיגרנות
– כאבי פרקים
– תיאבון מוגבר ותשוקה לפחמימות או למאכלים מלוחים
– התכווצויות וכאבי שרירים
– שלשול או עצירות, הפרעות עיכול
– סחרחורות
– ריבוי פצעונים (אקנה)
– תחושת משיכה כלפי מטה באזור הבטן התחתונה והמפשעה
– הפרשות נרתיקיות מרובות
– התפרצויות של הרפס וגינלי או דלקות וגינליות
– כאב גרון, חום

הסימפטומים השונים נובעים מחוסר איזון הורמונאלי. המחזור הוסתי נע בין 24-35 ימים שבמהלכם מופיעים שינויים ברמות הורמונליות. הורמון האסטרוגן עולה בחלק הראשון של המחזור ועד לביוץ ורמתו יורדת באופן דרמטי בזמן הביוץ. לאחר הביוץ עולה רמתו של הורמון הפרוגסטרון, עד להופעת הוסת.
הרפואה הסינית והדיקור מתבססים על התיאוריה שאנרגיית החיים – צ'י, זורמת בתעלות מיוחדות (מרידיאנים) בגוף. כאשר אדם נמצא במתח גופני, או נפשי האנרגיה שאמורה לזרום באופן חופשי בגופו, נתקעת.

על פי הרפואה הסינית המחזור החודשי נחלק לארבעה שלבים:
שלב הדם (ימים 1-7):
זהו פרק הזמן הנורמאלי שבו חל הדימום הויסתי. הרחם המלא בדם מתרוקן במשך שלושה עד חמישה ימים. תהליך יצירת הדם תלוי בכמות ובאיכות הצ'י בגופה של האשה. אם הצ'י חלש, לא תהיה יצירת דם מספקת והדימום הויסתי יהיה דל. אם ישנו מצב של סטגנציה של צ'י, זרימת הדם לא תהיה תקינה ויתכנו קרישי דם. אצל נשים הסובלות מחוסר דם או סטגנציה כרונית, תתכן בשלב זה של המחזור החמרה בסימפטומים כגון: סחרחורות, חולשה, עצירות, עייפות, אינסומניה ועוד
שלב היין (ימים 7-14):
בשלב זה הגוף מחדש את מלאי הדם לאחר הדימום הוסתי. רמות גבוהות של יין מעודדות יצירת נוזלים בצוואר הרחם ועליית רמות אסטרוגן, אשר מגיעות לשיאן רגע לפני הביוץ. נשים הסובלות מחוסר יין כרוני יסבלו מתופעות יובש או חום, הפוגעות בזרימה החלקה של צ'י הכבד- שהכרחית לביוץ תקין. במקרים מסויימים כאשר יש בעיה בשלב הזה האשה תחוש כאב או אי נוחות בזמן הביוץ. במיקרים חמורים, חוסר יין או סטגנציה של צ'י הכבד יכולים למנוע את תהליך הביוץ.

מעבר תקין בין שלב היין לשלב היאנג מתבטא בעליית טמפרטורת הגוף של האשה. עליה תקינה תלויה בכמות מספקת של יין סביב היום הארבעה- עשר ובהפיכתו לשלב היאנג – זהו הביוץ.
שלב היאנג (ימים 14-21):
השלב השלישי נקרא: "השלב היאנגי". לאחר ביוץ רמות האסטרוגן מתאזנות, רמות הפרוגסטרון עולות, רמות היין יורדות ויוצרות יובש וסגירה של צוואר הרחם, כמות הצ'י עולה בגוף בהדרגה והדם מתחיל להיבנות. במקרה שהתרחשה הפריה בשלב הביוץ, רמות תקינות של צ'י, יין, יאנג ודם יאפשרו השרשה וקליטה של ההריון.
שלב הצ'י (ימים 21-28):
והי התקופה שלפני הדימום הויסתי. רמות הצ'י והדם אמורות להיות בשיאן. תנועה לא תקינה של צ'י הכבד (סטגנציה) תגרום לתופעות של תסמונת קדם ויסתית כגון כאבי בטן תחתונה, כאבי גב תחתון, אי שקט, עצבנות, נפיחות וכאב בשדיים, בעיות עיכול, כאבי ראש ועוד. הדם והיין ממשיכים להבנות בשלב זה, כדי להזין וללחלח את הכבד ולסייע בתנועה החלקה של הצ'י.
כיומיים- שלושה לפני סיום המחזור, רמות האסטרוגן והפרוגסטרון יורדות בבת אחת. כתוצאה מכך, נוצרת היצרות של כלי הדם ברירית הרחם אשר מורידה את רמות החמצן וההזנה לרירית המעובה – אשר נושרת ויוצרת דימום. רמות היין והיאנג צונחות, בעוד רמות הצ'י והדם עולות. זרימת הדם מיטיבה עם תופעות התסמונת הקדם ויסתית,  כיוון שהיא גורמת לשחרור הסטגנציה. אם יש סטזיס של דם, בזמן הדימום יופיעו כאבים חדים.  רמות הצ'י והדם יורדות עם הימשכות הדימום הויסתי.
כאשר רמות הצ'י, הדם, היין והיאנג מאוזנות, המחזור סדיר, אין קרישים או כאבים, כמות הדם נורמלית וצבעו אדום.

המחזור החודשי והווסת של האישה משמשים ברפואה הסינית ככלי איבחוני ומבטאים את מצבה הכללי של האישה. תכיפות המחזור, סדירותו ושאר סממנים כמו צבע, כמות, אופי הזרימה ונוכחות או אי נוכחות של קרישי דם- מהווים כלי איבחוני מהותי. דימום תקין נחשב לדימום ללא ריח וקרישי דם שנמשך בין 4 – 6 ימים. לפעמים בתחילת הדימום נוטה  צבע הדם להיות חום ומתבהר בהמשך. תופעות שונות לפני ובזמן הווסת, כמו נפיחות קלה בבטן התחתונה ובחזה, אמורות להיות קלות ביותר ולא להשפיע על איכות החיים של האישה.
מחזוריות תקינה תומכת בפוריות ובאיכות החיים הכללית של האישה. אורח החיים המודרני הרווי בלחצים יום יומיים הנו אחד מהסיבות האופייניות ביותר למחזור לא סדיר המלווה בכאב. במהלך השבועיים אשר לפני תחילת הווסת, הרחם מתמלא באנרגיה ודם על מנת להתכונן לקראת הווסת. אם האישה נתונה תחת לחץ, זרימת הדם לרחם לא תהיה תקינה ותיווצר חסימה אנרגטית. חסימת הזרימה התקינה יכולה להתבטא בכאב, לחץ נפשי וסימפטומים נוספים של תסמונת קדם ווסתית (PMS).

נשים רבות סובלות מתופעות של מתח קדם וויסתי הגורם לפגיעה ולירידה באיכות חייהן. רבות נוטלות  תרופות לשיכוך כאבים ונאלצות כל הזמן להמשיך ולהגביר מינונים וכאשר קבוצה מסויימת של משככי כאבים כבר אינה משפיעה עליהן, הן נאלצות לעבור למשככי כאבים חזקים יותר.חשוב לדעת כי PMS אינו בגדר חובה, נשים לא חייבות לסבול בימים שלפני הווסת או בזמן הופעתה.כל אשה שמגיעה למרפאה ומתלוננת על PMS עוברת אבחון מלא: תשאול מקיף לגבי בריאותה הכללית, התייחסות לגבי אופי הכאב ושאר הסימפטומים שעוברים עליה.

כפי שנאמר מתח קדם וסתי נובע משינויים הורמונאליים. שילוב של תזונה נכונה, תרגול גופני מתאים, בהירות רגשית, אקופונקטורה (דיקור) ופורמולת צמחי מרפא מתאימה עשויים לשפר את חוסר היציבות ההורמונאלית ולהביא להקלה ארוכת טווח.
תזונה מאוזנת הינה הכרחית לטיפול במתח קדם וסתי. מזונות מסוימים: אלכוהול, קפאין, מזונות קרים, סוכר, מלח  ושומן מן החי מגבירים את הנטייה להופעת התסמונת ורצוי להימנע מצריכתם. בנוסף,  חשוב להוציא מן התפריט בשר אדום ובשר עוף שקיבלו העשרה הורמונאלית במהלך הגידול.

הרפואה הסינית בניגוד למערבית מטפלת בתופעות הקדם וסתיות באופן שורשי. המטפל ברפואה סינית אינו רואה את הסימפטומים, או המחלה בלבד אלא את האדם בשלמותו. אשה שסובלת מתסמונת קדם וסתית מן הסתם מצב בריאותה הגופני והנפשי אינו מאוזן. המטרה היא להביא את האדם למצב של איזון בכל המימדים.

נשים אינן צריכות לקבל את התסמונת הקדם וסתית כגזירה משמיים דעו כי ניתן לטפל בתופעה.

גניקולוגיה ברפואה הסינית

הרפואה הסינית מקדישה יחס מיוחד לטיפול בנשים בכל שלבי התפתחותן, החל מהמחזור החודשי הראשון, דרך הריון ולידה וכלה בגיל המעבר. התפיסה הסינית של המחזוריות הטבעית של האישה לאורך כל חייה הובילה לאופן טיפול ייחודי לה.

כל אישה עוברת שינויים פיזיולוגיים שונים בכל שלב בהתפתחותה. החיים המודרניים התובעניים פוגעים לעיתים בתהליכים אלה ובמחזוריות הטבעית התקינה של האישה ועלולים לגרום לתופעות שונות של חוסר איזון שיתבטאו בתופעות רגשיות וגופניות לא נעימות.
על מנת לשמור על האיזון, חשוב כמובן להשתדל ולשמור על אורח חיים נכון בריא ככל האפשר, שינה מספקת, תזונה נכונה ומסודרת, פעילות גופנית ועוד. כולנו יודעות עד כמה הדבר קשה באורח החיים התובעני והמודרני שאנו מתמודדות עימו. במרפאה אני משתמשת בכלים מתחום הרפואה הסינית: מגע, דיקור, פורמולות צמחים סיניות והנחיות תזונה ומשלבת גם טיפולים מתחום ההומוטוקסיקולוגיה כדי לסייע לנשים לשמור על איזון. הטיפולים ניתנים לנשים שיצאו מאיזון וחוות תופעות של אי נוחות ובריאות לקויה וכן לנשים שמעוניינות להמשיך ולשמור על האיזון הקיים, אלה מקבלות טיפול מניעתי.

המחזור החודשי
הופעת המחזור הראשון והדימום הויסתי החודשי נקראים בסינית: TIAN GUI. משמעותו של הביטוי הינה "טל השמיים".  בכתבים הסינים מוסבר כי דם הווסת מקורו מן הכליות. דם הווסת אינו דם רגיל כמו זה הזורם בגוף, אלא הוא חלק מן ה- jing השמור בכליות.  הגיל הממוצע לקבלת הווסת הינו 12-14.  מלבד המחזורים הראשונים, מחזור הווסת אמור להיות סדיר  ולהופיע בכל 28- 35 יום, באופן קבוע.

המחזור החודשי עוקב אחר מולד הירח, הגוף יוצר מחזוריות הקשורה למחזוריות הגדולה שבטבע. הופעת המחזור והעלמותו , קשורים במעגלי 7 השנים.

מעגלי 7 השנים- נשים:

גיל 0-7:  השיניים סיימו לצמוח, השיער ארך.
גיל 7-14: הופעת "טל השמיים-הוסת.
גיל 14-21:  הגוף סיים לצמוח, שיני בינה הופיעו, גוף האישה בשיאו.
גיל 21-28: שיא האדמה והאימהות.
גיל 28-35: פני האשה מתחילים להתקמט, שיערה מתדלדל.
גיל 35-42: כלי הדם מתחילים להתקשות והשיער מלבין.
גיל 42-49: המחזור נפסק, הוסת נעלמת, האשה אינה יכולה ללדת.
על פי הרפואה הסינית המחזור החודשי נחלק לארבעה שלבים:

שלב הדם (ימים 1-7):
זהו פרק הזמן הנורמלי שבו חל הדימום הויסתי. הרחם המלא בדם מתרוקן במשך שלושה עד חמישה ימים. תהליך יצירת הדם תלוי בכמות ובאיכות הצ'י בגופה של האשה. אם הצ'י חלש, לא תהיה יצירת דם מספקת והדימום הויסתי יהיה דל. אם ישנו מצב של סטגנציה של צ'י, זרימת הדם לא תהיה תקינה ויתכנו קרישי דם. אצל נשים הסובלות מחוסר דם או סטגנציה כרונית, תתכן בשלב זה של המחזור החמרה בסימפטומים כגון: סחרחורות, חולשה, עצירות, עייפות, אינסומניה ועוד.

שלב היין (ימים 7-14):
בשלב זה הגוף מחדש את מלאי הדם לאחר הדימום הוסתי. רמות גבוהות של יין מעודדות יצירת נוזלים בצוואר הרחם ועליית רמות אסטרוגן, אשר מגיעות לשיאן רגע לפני הביוץ. נשים הסובלות מחוסר יין כרוני יסבלו מתופעות יובש או חום, הפוגעות בזרימה החלקה של צ'י הכבד- שהכרחית לביוץ תקין. במקרים מסויימים כאשר יש בעיה בשלב הזה האשה תחוש כאב או אי נוחות בזמן הביוץ. במיקרים חמורים, חוסר יין או סטגנציה של צ'י הכבד יכולים למנוע את תהליך הביוץ.
מעבר תקין בין שלב היין לשלב היאנג מתבטא בעליית טמפרטורת הגוף של האשה. עליה תקינה תלויה בכמות מספקת של יין סביב היום הארבעה- עשר ובהפיכתו לשלב היאנג – זהו הביוץ.
שלב היאנג (ימים 14-21):
השלב השלישי נקרא:  "השלב היאנגי". לאחר ביוץ רמות האסטרוגן מתאזנות, רמות הפרוגסטרון עולות, רמות היין יורדות ויוצרות יובש וסגירה של צוואר הרחם, כמות הצ'י עולה בגוף בהדרגה והדם מתחיל להיבנות. במקרה שהתרחשה הפריה בשלב הביוץ, רמות תקינות של צ'י, יין, יאנג ודם יאפשרו השרשה וקליטה של ההריון.
שלב הצ'י (ימים 21-28):
זוהי התקופה שלפני הדימום הויסתי. רמות הצ'י והדם אמורות להיות בשיאן. תנועה לא תקינה של צ'י הכבד (סטגנציה) תגרום לתופעות של תסמונת קדם ויסתית כגון כאבי בטן תחתונה, כאבי גב תחתון, אי שקט, עצבנות, נפיחות וכאב בשדיים, בעיות עיכול, כאבי ראש ועוד. הדם והיין ממשיכים להבנות בשלב זה, כדי להזין וללחלח את הכבד ולסייע בתנועה החלקה של הצ'י.
כיומיים- שלושה לפני סיום המחזור, רמות האסטרוגן והפרוגסטרון יורדות בבת אחת. כתוצאה מכך, נוצרת היצרות של כלי הדם ברירית הרחם אשר מורידה את רמות החמצן וההזנה לרירית המעובה – אשר נושרת ויוצרת דימום. רמות היין והיאנג צונחות, בעוד רמות הצ'י והדם עולות. זרימת הדם מיטיבה עם תופעות התסמונת הקדם ויסתית,  כיוון שהיא גורמת לשחרור הסטגנציה. אם יש סטזיס של דם, בזמן הדימום יופיעו כאבים חדים.  רמות הצ'י והדם יורדות עם הימשכות הדימום הויסתי.
כאשר רמות הצ'י, הדם, היין והיאנג מאוזנות, המחזור סדיר, אין קרישים או כאבים, כמות הדם נורמלית וצבעו אדום.
במקרה של הפריה:
דם ויין ממשיכים להבנות ולהזין את הרחם ואת העובר. הדימום הויסתי נפסק,  ומרידיאן "ים הדם" (ה- chong)  מתחיל בהזנת רקמת השד כדי להכינה ליצור חלב. הגופיף הצהוב מגביר את התפתחות כלי הדם ברחם ומכין את הרחם להריון. הגופיף מהווה את המקור הראשוני של העובר לאספקת הורמונים.

המחזור החודשי והווסת של האישה משמשים ברפואה הסינית ככלי איבחוני ומבטאים את מצבה הכללי של האישה. תכיפות המחזור, סדירותו ושאר סממנים כמו צבע, כמות, אופי הזרימה ונוכחות או אי נוכחות של קרישי דם- מהווים כלי איבחוני מהותי. דימום תקין נחשב לדימום ללא ריח וקרישי דם שנמשך בין 4 – 6 ימים. לפעמים בתחילת הדימום נוטה  צבע הדם להיות חום ומתבהר בהמשך. תופעות שונות לפני ובזמן הווסת, כמו נפיחות קלה בבטן התחתונה ובחזה, אמורות להיות קלות ביותר ולא להשפיע על איכות החיים של האישה.
מחזוריות תקינה תומכת בפוריות ובאיכות החיים הכללית של האישה. אורח החיים המודרני הרווי בלחצים יום יומיים הנו אחד מהסיבות האופייניות ביותר למחזור לא סדיר המלווה בכאב. במהלך השבועיים אשר לפני תחילת הווסת, הרחם מתמלא באנרגיה ודם על מנת להתכונן לקראת הווסת. אם האישה נתונה תחת לחץ, זרימת הדם לרחם לא תהיה תקינה ותיווצר חסימה אנרגטית. חסימת הזרימה התקינה יכולה להתבטא בכאב, לחץ נפשי וסימפטומים נוספים של תסמונת קדם ווסתית (PMS).

בעזרת דיקור, צמחי מרפא ותזונה מתאימה ניתן לטפל בבעיות גניקולוגיות ולהחזיר את האיזון הנשי שהופר.