לפני ואחרי

IMG_6940מטופלת בת 38

בתשאול מתברר חוסר דם משמעותי: סחרחורות, חוסר שינה, נשירת שיער ועור יבש.

פנים: גוון צהבהב, קמטים מסביב לעיניים ומצח, עור מחוספס, שקעים כהים מתחת לעיניים.

טיפול: דיקור מחזק ומניע דם, שינוי תזונתי, פורמולת צמחי מרפא לחיזוק והרבה טכניקות בדיקור קוסמטי.

כעבור 6 מפגשים התחלנו לראות שיפור. בהכל.

 

 

 

מיגרנה – איך הרפואה הסינית יכולה לעזור?

המיגרנה היא מחלה מוכרת אך לא לחלוטין מובנת, בעיקר ע"י הרפואה המערבית. זהו סוג של כאב ראש חוזר ונשנה, התקפי, שמקורו בעצבים ובכלי הדם. סבורים שהמילה מיגרנה גזורה מהמונח הלטיני 'המי-קרניה' שפירושו חצי ראש, מאחר ובמקרים רבים כאב הראש המיגרני הוא חד צדי. בשפת היומיום משמש המונח מיגרנה לתיאור כאב ראש חזק במיוחד, אך לא כל כאב ראש חזק הוא מיגרנה ולא כל מיגרנה מתבטאת בכאב חזק. אין בדיקת מעבדה זמינה העשויה לסייע באבחון מיגרנות, אולם התבנית הייחודית של כאבי הראש מקילה את הזיהוי שלהן.
הרפואה הסינית, רפואה עתיקה בת 5000 שנה שמקורה במזרח הרחוק, עמוקה וציורית כמו שיר, שערכה הרפואי המדהים הולך ונחשף עם התקדמות המדע המערבי. יודעת איך לטפל במיגרנה בד"כ בשילוב עם כלים נוספים כמו שיאצו, צמחי מרפא ותזונה,  הטיפול יעיל, שלם, עדין ונטול סיכונים בהשוואה לאלטרנטיבה המערבית.
איך אני אדע שיש לי מיגרנה ולא סתם כאב ראש?

התקף מיגרנה קלאסי מתואר ככאב הולם, קודח, וחזק כל כך שהוא פוגע קשות בתפקודו היומיומי של החולה. ואם זה לא מספיק, אצל כ-20% מהסובלים מתלווים גם תסמינים נוספים, כגון קור וכיחלון בכפות הידיים והרגליים, בחילות, הקאות, הפרעות בשדה הראיה (חוקר הולנדי העלה השערה שציוריו של פיקאסו נעשו בהשראת התקפי מיגרנה שחווה), רגישות לרעש וריחות, דיכאון, עצבנות ואי שקט, חולשה, נימול ביד, ברגל או בצד אחד של הפנים, ולעיתים נדירות שיתוק חלקי של מחצית הגוף. בדרך כלל מופיעים סימנים כאלה זמן מה לפני התעוררות הכאב, ומבשרים את בואו. קשת הסימנים המבשרים מכונה אאורה, ומשך הזמן בו הם נמשכים מכונה פרודרום. הסימנים המבשרים יכולים לחלוף עם הופעת הכאב, או להתמזג עמו.

למה?!

מבחינת הרפואה המערבית, הגורמים למיגרנה הם סביבתיים אך גם בעלי הקשר תורשתי – ליותר ממחצית החולים יש שארי בשר קרובים הסובלים אף הם ממיגרנה – למרות שאין למחלה תבנית תורשתית ברורה. עם הזמן מתחילים להתגלות גנים הקשורים בסוגי מיגרנה שונים. המיגרנה עשויה להתפרץ בכל גיל, אך לרוב היא מתחילה בין הגילאים 10-30. נשים מועדות לה יותר מגברים אך גם ילדים ומבוגרים לוקים במחלה. אנשים שונים רגישים למספר גורמים מעוררי-מיגרנה כגון תאורה, אקלים, מאכלים שונים (ראו טבלת מזונות מעוררי-מיגרנה, בסוף הכתבה) ועוד. גורמים נוספים עשויים להיות שינה רבה או מעטה מדי, תנודות הורמונאליות בנשים, שימוש בגלולות למניעת היריון, מתח וחרדה, וגורמים סביבתיים כגון שינויי אקלים ומזג אויר, אורות מסנוורים או נורות ניאון, מסכי מחשב, ריחות חזקים ומקומות גבוהים.

מה הרפואה המערבית מציעה?

התקפי מיגרנה עשויים להימשך מספר שעות או ימים אם אין מטפלים בהם. האדם הלוקה בהתקף מיגרנה יעדיף על פי רוב להסתגר לבדו בחדר חשוך, ולישון. הטיפול המערבי הניתן למיגרנה הוא בעיקר תרופתי. משככי הכאב הרגילים (אקמול, אספירין) בדרך כלל אינם עוזרים בכאבים הכוללים פרודרום ויש צורך בנטילת תרופות חזקות יותר, שלחלקן תופעות לוואי משמעותיות, עד כדי נטילת סיכון בשימוש בהן. חלק מהתרופות מכווצות כלי דם, ונוטלים אותן בזמן הפרודרום, לפני שכלי הדם מתרחבים ומופיע הכאב. תרופות אחרות מגבירות את השפעות הסרוטונין. חלקן יקרות מאוד, וכולן משפיעות על זרימת הדם למוח, מה שהופך אותן למסוכנות לשימוש, בעיקר בתדירות גבוהה.
בנוסף, נוטים אנשים רבים הסובלים מכאב מיגרני להשתמש במשככי כאבים במינון הולך וגובר. כתוצאה מכך מתחילים רבים מהם לסבול מהופעת כאב ראש כרוני על בסיס יומיומי.
במילים אחרות, ההיצע המערבי לטיפול במיגרנה הוא בעייתי מעט, מהסיבות הבאות:
• המחלה עצמה אינה ברורה מספיק כשמשתמשים במודל האבחנה המערבי
• התרופות המטפלות בכאב הן חזקות מאוד ובעלות תופעות לוואי משמעותיות
• הטיפול מתמקד בסימפטום בלבד ולא בשורש הבעיה.

ומה הרפואה הסינית?

ע"פי הרפואה הסינית, זורמת בגופנו אנרגיית חיים המכונה צ'י. אנרגיה זו נעה בצורה הרמונית בכל הגוף, עולה ויורדת, נאספת ומתפזרת, באופן הדומה לגאות ולשפל, לתנועת הכוכבים ולחילוף העונות. כל עוד נשמרת זרימה חופשית זו, נשמרת הבריאות. אם, מסיבה כלשהי, נפגעת זרימת הצ'י, זו תחילתה של דיסהרמוניה המובילה לחולי. מתח נפשי, תזונה לקויה וגורמים נוספים עלולים לפגוע בזרימת הצ'י החופשית. אצל אנשים מסוימים, לאנרגיה שאינה זורמת כרצונה יש נטייה להתפרץ מעלה. בתוואי הנפוץ ביותר המוביל להתקף מיגרנה הופכת האנרגיה הלכודה לחמה יותר ויותר, עד שהיא מתפרצת כמו גייזר, או כמו הר געש, ומתרכזת בראש. הבחילה וההקאה האופיינית להתקף המיגרנה מציינת את נסיקת האנרגיה המערערת את תהליך העיכול, המתנהל כידוע כלפי מטה (מהפה במורד מערכת העיכול). כפות הידיים והרגליים קופאות כיוון שהאנרגיה אינה נעה בגוף כראוי, אלא מתמקדת בקודקוד. האנרגיה הופכת לאש, השואפת ללחך את השמיים. אלא שראשנו הוא קופסת עצם סגורה, ולאנרגיה רותחת זו אין פתח מילוט. הסימנים המבשרים בתקופת הפרודרום מציינים את הסערה שמחוללת האנרגיה הכלואה בראש, והכאב הנורא מסמן שזרימת האנרגיה בראש נחסמה בסופו של דבר (ברפואה הסינית כאב נתפס כביטוי לחסימה אנרגטית). מעניינת ההקבלה בין התפיסה הסינית הטוענת שהראש נפגע על ידי 'אש', לבין התפיסה המערבית הטוענת שבמח מתחוללת דלקת (מלשון דליקה).
ישנם גורמים הנחשבים למקרקעי או מצנני אנרגיה, וגורמים הנחשבים למרתיחי אנרגיה. סביבה רגועה, מוזיקה שקטה, אפלוליות, כל אלה גורמים לאנרגיה לזרום מטה, אל הבטן התחתונה, ובכך להרגיע ולהרפות את הגוף והנפש. רעש, לחץ, סביבה עוינת ואורות חזקים גורמים לאנרגיה לגעוש, להתחמם, ולעיתים להתפרץ כלפי מעלה, ובכך לעורר תסמינים שונים, כגון התקף מיגרנה. למזונות שונים יש תכונות אנרגטיות מובהקות ולכן גם ביכולתם לקרקע או להגעיש את אנרגיית הגוף, בעיקר באנשים הרגישים לכך מראש. תבלינים חריפים, אלכוהול, שוקולד וקפה, מזונות משומרים וכו', לכולם נטייה לחמם את הצ'י ולגרום לו לעלות.
נשים: המחזור החודשי הוא תנועה אנרגטית מחזורית של גאות ושפל. בימים שלפני הווסת ובזמן הווסת עצמה, הצ'י מועד מראש להתחממות והתפרצות (ההסבר הסיני למצבי הרוח הקיצוניים התוקפים נשים מסוימות בימים אלה), ונשים בעלות נטייה כללית לעליית הצ'י לראשן חשופות במיוחד להתקף מיגרנה בתקופה זו.

טיפול:

הפתרון לבעיית המיגרנה לפי הרפואה הסינית, הוא איזון המרידאנים המעורבים בכאב ראש על ידי דיקור גם בזמן ההתקף עצמו, תזונה נכונה ושימוש בצמחי מרפא המותאמים באופן אינדיבידואלי לכל מטופל עם זיהוי גורמי המיגרנה. הטיפול יעיל באחוז גבוה מאוד מהמקרים והוא מכבד את גופו ונפשו של המטופל ואינו מזיק לו בשום צורה ובהשוואה לרפואה המערבית הוא נטול תופעות לוואי וסיכונים.

מחקר: דיקור סיני – הטיפול היעיל ביותר לכאבי ראש.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2889411,00.html

טחורים עפ"י הראייה הסינית

טחורים ברפואה המודרנית

 

טחורים הינם גודש של כלי דם ורידיים באזור פי הטבעת והרקטום. תפקידם של כלי דם אלו הוא להתנפח, להתמלא בדם ולהגן על דופן הרקטום בזמן יציאת הצואה. כאשר יש לחץ ממושך על אזור זה כמו הריון, עצירות כרונית, מאמץ פיזי לאורך זמן או אפילו שיעול ממושך עלולים להיגרם טחורים. הם יכולים להיות חיצוניים ונראים לעין, או פנימיים אך בהחלט מורגשים. הטחורים יכולים להיות מלווים בדימום ובעיקר בכאב. מצב רפואי זה מאוד שכיח גם אצל גברים וגם אצל נשים  בדרך-כלל בסביבות גיל 30, כאשר רוב התלונות מגיעות בגיל 45-65. ברפואה המערבית הטיפול מתחלק לתרופתי במתן נרות ומשחות מאלחשות וטיפול כירורגי. לפני ששוקלים אופציה כירורגית כדאי לנסות את הטיפול הסיני שהוא יעיל מאוד וללא סיכונים.

טחורים בראיה הסינית

לפי הרפואה הסינית כל בעיה רפואית מתחילה בחוסר איזון בגוף שמוביל למצב של עודף או חוסר. במקרה של טחורים, זה יכול להיות חוסר איזון בין האיברים הפנימיים הקשורים למערכת העיכול, כמו הטחול הסיני שאחראי על האנרגייה שמרימה למעלה ומחזיקה את הדברים שלא יפלו. בעקבות חולשה של אנרגייה זו יכולים להיווצר תופעות של "נפילה" החל ממצב רוח נפול, צניחה של אברים, ורידים בולטים וגם טחורים כמובן. גם הקיבה שנוטה להתחמם או הכבד שיכול להיכשל בתפקודו העיקרי להניע צ'י בצורה סידרה יכולים להיות מעורבים. לאחר תשאול מעמיק ניתן יהיה לאבחן את הסיבה העיקרית שהובילה למצב. בעזרת דיקור מתאים ניתן להקל על הכאב, להפסיק את הדימום ובעיקר למנוע הישנות חוזרת. תזונה מתאימה היא קריטית במצב זה מאחר והאופי של היציאה משפיע מאוד על הטחורים. באופן כללי המזון המומלץ לפיסורה ולטחורים מורכב מירקות, דגנים וקטניות מבושלים על קליפתם(דגן מלא) והרבה מים.

מזונות מועילים במיוחד:

  •  תאנים טריות או מיובשות מושרות במים בין הארוחות או בבוקר על קיבה ריקה.
  •  בננות שאינן בשלות מידי
  •  חסה – ניתן לבשל בסיר עם 2 כפות מים וללא תבלינים למשך 15 דקות על להבה בינונית. בהגשה      מוסיפים מעט שמן זית ולימון.
  •  צדפות
  •  חציל – בעיקר כשהטחורים או הפיסורה מדממים.
  • חליטה או מיצוי אלכוהולי מעצבונית החורש BUTCHERS BROOM, זהו צמח מצוין לכיווץ כלי דם באזור התחתון, משפר זרימת דם ומשכך כאבים.

לטיפול מקומי:

לטפטף טיפה אחת של שמן אתרי ברוש על מעט וזלין או שמן צמחי כמו שמן שקדים או שמן זית ולמרוח מקומית על האזור. לחזור על הפעולה 3 פעמים ביום.

תרגול יומי:

לעמוד זקוף ולהתרומם על קצות האצבעות תוך כדי כיווץ פנימה של הישבנים ופי הטבעת. בזמן העלייה לקחת שאיפת אויר וזמן הכיווץ לעצור את הנשימה למשך כשתי שניות. א"כ להרפות ולחזור על הפעולה כעשרים פעם ברציפות, כמה שיותר פעמים ביום יותר טוב.

בכל מקרה, כדאי להגיע לטיפול מיד עם הופעת הסימפטום הראשון, כי לטפל בקשה בעודו קל יותר קל :-)

תזונה לגיל המעבר

ככל שאנו מתבגרים אנרגיית ה – yin  שלנו, האנרגייה שמזינה ומקררת אותנו הולכת ונחלשת. באופן טבעי הגוף שלנו מתייבש מאנרגיה מזינה ומלחלחת וכתוצאה מכך מתחמם.  תופעה זו משפיעה בעיקר על נשים בעקבות שינויים הורמונליים (חוסר איזון בין אסטרוגן לפרגוסטרון). בתקופה זו מועדת האישה למספר סימפטומים הפוגמים באיכות החיים ומשפיעים עליה הן מבחינה מנטלית והן מבחינה פיסיולוגית.

הרפואה הסינית יודעת להתמודד עם תופעות אלו בטיפול המשלב דיקור, צמחים ותזונה. הנה כמה המלצות תזונתיות שיכולות לשפר משמועתית את איכות החיים שלכן.

תזונה מחזקת yin לגיל המעבר

מומלץ:

  • ירקות: ערמוני מים, שעועית ירוקה, פטריות לבנות ושחורות, חסה, סלרי, אספרגוס, מלפפון, סלק (צבע), פטריות שטאקי, תרד, גזר, נבטי מונג, קולרבי, לפת, צנון, צנונית, אצות ים- ספירולינה, כולרלה
  • פחמימות: גרגרי חיטה, דוחן, תפוחי אדמה ופקעות לא חריפות, אורז בר, אורז אדום, תירס, סובין חיטה, נבט חיטה, שעורה, קטניות אדומות שחורות, שעועית, פולי סויה.
  • סוגי לחם: שיפון, שאור, תירס, בירה, פריכיות אורז
  • פירות: כל סוגי המילון, אוכמניות, תפוחי עץ, תאנים גם מיובשות, בננה, תמרים, שזיף מר, גרגרי יער, פרי מיובש, תות-עץ
  • בשר ודגים: כליות, ברווז, דגי ים כולל סלומון, סרדינים
  • מוצרי חלב, ביצים וסויה: יוגורט, מעט חלב ומוצריו, טופו, ביצה
  • שומנים: קשיו אם אין לחות, זרעי שומשום שחור, זיתים שחורים, לוז, אגוז מלך
  • תבלינים: רוזמרין, חומץ, מנטה, נענע, שמן אתרי של אקליפטוס (התווית נגד הריון והנקה), מלח , שורש לוטוס, אגוז מוסקט, זעפרן
  • מתיקה: דבש, מולסה, מייפל, סוכריות אקליפטוס
  • שתייה: בירה שחורה, מים, מיץ (תפוחים, ענבים, מנגו, פפאיה, אוכמניות חמוציות), וורבנה, לואיזה, לימונית, נענע ומנטה.

להפחית:

  • תבלינים חריפים ומחממים כמו ג'ינג'ר, קינמון, הל, כורכום, צ'ילי, פלפל שחור, אגוז מוסקט וכל מה שחריף.
  • מזון מיובש
  • בשר ודגי בריכה
  • שימוש מוגזם בשמן, מזון מתועש, מזון המכיל חומרים משמרים, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח, חומר מייצב, מונוסודיום, ממתיקים מלאכותיים, סוכר לבן, משקה קל ודיאט, אלכוהול, קפאין
  • יתר פעילות מינית, יתר מאמץ גופני, יתר מתח, שינה מאוחרת.


תזונה סינית מהי?

החכמים הסינים האמינו כי לעונות השנה השפעה מכרעת על הצמיחה וההתפתחות של בני האדם. לכן עלינו לחיות בהרמוניה עם שינוי האקלים בין העונות, כשאנו מסיימים עונה אחת ומתקרבים לעונה הבאה גופנו ונפשנו עושים התאמה הדרגתית לשינוי בתנאים, יום אחר יום. אנו יכולים לסייע לתהליך זה על ידי בחירה והתאמה של מזונות מסוימים ואופן הכנתם.
לאורך השנים איבדנו את היכולת האינטואיטיבית שלנו ביחס לבחירת המזון ולהכנתו. ואולם ע"י לימוד והתנסות נוכל לחזור ולדעת מה גורם לנו להרגיש ולתפקד טוב יותר.

ברפואה הסינית מותאם המזון לכל אדם בהתאם למבנה שלו, לצ'י שלו, למחלות מהן הוא סובל וכו', כך שאין מזון בריא ומזון לא בריא, יש מזון מתאים או לא. סלט ירוק וטרי החשב במחוזותינו לסמל של תזונה בריאה – לא מתאים לכולם ולכן לא בהכרח מזון בריאות! הוא אינו מומלץ, למשל, לאלה הסובלים מחולשת צ'י (אנרגייה ויטאלית). דומגא נוספת היא סוגיית החלב: הוא נחשב מקרר ומלחלח ולא מתאים לאנשים בעלי עיכול חלש ומלאי ליחה, אך מאוד מתאים לאנשים הסובלים מיובש וחום.

הרפואה סינית  – ובכללה התזונה הסינית הבריאותית – עוסקת באיזון בין ין (YIN) ליאנג (YANG).

ין ויאנג הם שני הצדדים המרכיבים את השלם. אם נחשוב על כך נגלה שכל דבר מורכב משילובים קוטביים כמו חם וקר, לח ויבש, חיצוני ופנימי וכו'. אם בגוף האדם נחלש היבט הין (הכולל רקמות, נוזלים, האטת תהליכים ורוגע) תפעל הרפואה הסינית לחיזוקו מחדש. כך גם למקרה בו נפגע היבט היאנג (הכולל בעיקר תפקוד, תנועה, חילוף חומרים, הכרה ומרץ). בכתבים העתיקים נאמר: יש לחמם מצבי קור ולקרר מצבי חום, לחזק חולשה ולפזר עודף.

הרבה פעמים מבלי לדעת אנחנו מכניסים לגוף שלנו מידי יום משהו שאנחנו אוהבים או רגילים שאף "נחשב לבריא" אבל עפ"י התפיסה הסינית הוא לא מתאים למצב האנרגטי שלנו. כשתגיעו אלי לקליניקה, לאחר איבחון מעמיק נוכל לדעת אילו מהמזונות שאתם צורכים מתאימים לכם ואילו פחות.


קנדידה

קנדידה היא פטריה שחיה בדרך כלל במערכת העיכול, אבל עלולה להתפשט גם למקומות אחרים בגוף – הנרתיק, מתחת לציפורניים, הריאות, הלשון ועוד. התנאים לצמיחתה נובעים מחוסר איזון בקטריאלי שקשור בעודף שמרים. היא ניזונה מההפחמימות באוכל שאנו אוכלים.

רופאים קונבנציונלים מתכחשים לקיומה של הקנדידה כבעיה מערכתית, אם כי הגישה הזאת מתחילה להשתנות בזמן האחרון.

איך מתפתחת קנדידה
השמרים הם סוג של פטריה שיש לכולנו כל הזמן בגוף. אבל במצבים של חולשה גדולה (פיזית או נפשית) ו/או תזונה לקויה ו/או ואחרי שלוקחים הרבה אנטיביוטיקה, או הורמונים (למשל בגלולות למניעת הריון) מופר האיזון של הפלורה (מעטפת החיידקים הטובים) שבמערכת העיכול שלנו. ואז הקנדידה מתחילה לחגוג. היא משבשת את תפקודי העיכול עד כדי יצירת חורים במעי, ובעקבות זה יכולה גם להביא לחולשה איומה ואף לדכאון.
לכן אחת הדרכים להלחם בקנדידה היא לקחת פרו-ביוטיקה (ההיפך מאנטי-ביוטיקה) – החיידקים הטובים של מערכת העיכול: אצידופילוס, ביפידוס וחבריהם. עדיף כנראה לקחת מוצר עם חיידקים חיים (כמו ג'רו-דופילוס) ולא פגרים בקפסולה.

איך יודעים שיש קנדידה?
אם הפטריה מגיעה לנרתיק היא גורמת לגירוי שם. אבל לקנדידה יכולים להיות עוד הרבה סימנים נוספים, למשל:

  • מצב רוח ירוד וחוסר אנרגיה, נפילות אנרגיה חזקות כמה פעמים ביום
  • לחץ בראש
  • מיחושים קטנים שצצים לפתע בכל מיני מקומות (קצת דומה לכאבי שרירים) ונעלמים אחרי כמה דקות
  • גרודים באזניים, דקירות מתחת לצפורניים, ובעור שבין אצבעות הרגליים
  • קיבה רכה באופן עקבי
  • הרבה גאזים
  • דקירות באיזור הנרתיק
  • הפרשה עם ריח רע מהנרתיק
  • כאב ברחם הדומה לכאבי מחזור
  • כאב באיזור השחלות
  • מוגלה בעיניים כשמתעוררים

ככל שמופיעים יותר סימנים סביר להניח שהמצב יותר חמור.
אפשר לעשות בדיקת מעבדה (פרטית בתשלום).

טיפול מקומי

  • שטיפה במים פושרים מקילה על הגירוי.
  • לשטוף את הגוף עם סבון של עץ התה.
  • שטיפה פנימית עם שמן עץ התה (לקנות את הג'ל שבא במזרקים, או למרוח על טמפונים)
  • להשחיל טמפון טבול ביוגורט שעליו מפזרים גם קצת אבקת אצידופילוס (מפרקים קפסולה). לא מתאים להריוניות!
  • לתוך חצי כוס מים להוסיף כף של חומץ תפוחים וחמש טיפות של שמן עץ התה, לטבול צמר גפן ולנגב את האזור המגרד. אם אין הריון אפשר ממש לעשות עם זה שטיפה פנימית (עם מזרק), אבל זה לא מומלץ בזמן הריון. החומץ לא מרפא אבל מקל על תחושת הגירוי.

טיפול תזונתי
יש טיפול תזונתי שנמשך כמה שבועות או חודשים. בהתחלה מומלץ לא לאכול שום דבר שמזין את הפטריה, כולל תפוחי אדמה ופירות מתוקים. עם ההטבה במצב אפשר להוסיף כל פעם משהו.
מומלץ להמשיך בטיפול חצי שנה – לא רק כדי להרוג את הקנדידה אלא גם כדי ליצור מציאות קבועה חדשה ולבסס את פלורת המעיים התקינה.
הטיפול מתאים גם להריון והנקה, בתנאי שמקפידים לאכול מספיק קלוריות ושמים דגש על מזונות מלאים, מזינים ומאוזנים.
מה לא כדאי לאכול ?

  • כל מה שמכיל שמרים (גם בירה, למשל).
  • מזון המכיל סוכר, כולל תחליפים כמו סוכרזית ודומיו, וגם דבש.
  • לחם ודברי מאפה
  • גבינה וחלב
  • פירות יבשים, מיצי פירות, פירות המכילים הרבה סוכר. פירות שכן מותר לאכול: אגס, תפוח, פירות גרגריים (פירות יער) ומלון.
  • פטריות
  • חומץ
  • אלכוהול
  • קפאין וסיגריות (סמים מעוררים שמשחררים סוכר במוח)

מה כן מומלץ לאכול ?

  • מזונות המכילים חיידקים פרוביוטיים, כגון אצידופילוס ויוגורטים. או ויטמינים של סולגר, Advanced 40+ Acidophilus.
  • במקום סוכר – סטיוויה או מולסה (של מורגה-שאין בה גפרית – זה נראה כמו דבש ואפשר להשיג בחנויות טבע ומאוד טעים).
  • מתוקים אחרים שמותר: שקדיה, מלון, תפוח.
  • לשים שתי טיפות שמן אורגנו באוכל
  • לשתות תמצית המופקת מגלעיני אשכולית

הקנדידה משחררת המון רעלנים שגורמים למחלות כרוניות כמו כאבי ראש ומיגרנות, כאבי פרקים, עייפות כרונית ועוד.
הכבד הוא זה שאחראי על פינוי רעלים מהגוף ולכן הוא חי בעומס גדול.
במותה, משחררת הקנדידה כמות גדולה במיוחד של רעלנים ולכן, חשוב לחזק את הכבד עוד לפני שמתחילים בדיאטה.

איך מחזקים את הכבד?
2 כפות שמן זית + כמות דומה של מיץ לימון טרי – לערבב היטב ולשתות על בטן ריקה – דבר ראשון על הבוקר…
להימנע מקפה/תה ומזון כ- 30 דקות אח"כ
(למי שקשה: אני נוטה לשים קצת יותר לימון משמן. אפשר גם להוסיף כמות דומה של מים פושרים.)

תופעות לוואי: אם תחושו כאבי ראש, הרגשה כללית רעה ו/או בחילות, זה סימן שהכבד חלש , זה עובר אחרי יום-יומיים.
לאורך הטיפול בקנדידה, אם חוזרות תופעות שכאלו זו סיבה לשימחה – זה סימן שאתם הורגים את הקנדידה…

עם קנדידה חשוב לזכור:
היא גדלה בקלות ובמהירות כשיש לה מזון
וקשה להרוג אותה – נלחמת באומץ.
אם אתם רוצים לנצח אותה, נדרשת התמדה וקפדנות בטיפול.

חפשו את הדברים והאנשים שהפכו קנדידה בחייכם ונקו גם אותם…

מתח קדם וסתי – PMS

PMS – תסמונת קדם וסתית
מדובר באוסף של סימפטומים המתרחשים בין זמן הביוץ לתחילתו של הדימום הוסתי. הסימפטומים  הם גופניים ונפשיים. הסימפטומים מתרחשים באופן מחזורי. כ-75% מן הנשים חוות את התסמונת הקדם וסתית, בדרגות חומרה שונות.

בין התופעות השכיחות ביותר:
מתח, חרדה, רגזנות, עצבנות, רגישות יתר או דיכאון,  הפרעות שינה, התקפי בכי, אי יציבות רגשית, במקרים קשים נטייה להתפרצויות זעם קשות ואלימות גופנית
– עייפות ותחושת כובד כללית בגוף
– רגישות ונפיחות בשדיים
– בלבול או ירידה בזיכרון, ירידה בריכוז
– סרבול גופני
– צבירת נוזלים, בצקות, עליה במשקל
– נפיחות ורגישות בטנית
– חוסר נוחות באזור הגב ואפילו כאבים
– רגישות יתר לאלכוהול
– פלפיטציות
– כאבי ראש, מיגרנות
– כאבי פרקים
– תיאבון מוגבר ותשוקה לפחמימות או למאכלים מלוחים
– התכווצויות וכאבי שרירים
– שלשול או עצירות, הפרעות עיכול
– סחרחורות
– ריבוי פצעונים (אקנה)
– תחושת משיכה כלפי מטה באזור הבטן התחתונה והמפשעה
– הפרשות נרתיקיות מרובות
– התפרצויות של הרפס וגינלי או דלקות וגינליות
– כאב גרון, חום

הסימפטומים השונים נובעים מחוסר איזון הורמונאלי. המחזור הוסתי נע בין 24-35 ימים שבמהלכם מופיעים שינויים ברמות הורמונליות. הורמון האסטרוגן עולה בחלק הראשון של המחזור ועד לביוץ ורמתו יורדת באופן דרמטי בזמן הביוץ. לאחר הביוץ עולה רמתו של הורמון הפרוגסטרון, עד להופעת הוסת.
הרפואה הסינית והדיקור מתבססים על התיאוריה שאנרגיית החיים – צ'י, זורמת בתעלות מיוחדות (מרידיאנים) בגוף. כאשר אדם נמצא במתח גופני, או נפשי האנרגיה שאמורה לזרום באופן חופשי בגופו, נתקעת.

על פי הרפואה הסינית המחזור החודשי נחלק לארבעה שלבים:
שלב הדם (ימים 1-7):
זהו פרק הזמן הנורמאלי שבו חל הדימום הויסתי. הרחם המלא בדם מתרוקן במשך שלושה עד חמישה ימים. תהליך יצירת הדם תלוי בכמות ובאיכות הצ'י בגופה של האשה. אם הצ'י חלש, לא תהיה יצירת דם מספקת והדימום הויסתי יהיה דל. אם ישנו מצב של סטגנציה של צ'י, זרימת הדם לא תהיה תקינה ויתכנו קרישי דם. אצל נשים הסובלות מחוסר דם או סטגנציה כרונית, תתכן בשלב זה של המחזור החמרה בסימפטומים כגון: סחרחורות, חולשה, עצירות, עייפות, אינסומניה ועוד
שלב היין (ימים 7-14):
בשלב זה הגוף מחדש את מלאי הדם לאחר הדימום הוסתי. רמות גבוהות של יין מעודדות יצירת נוזלים בצוואר הרחם ועליית רמות אסטרוגן, אשר מגיעות לשיאן רגע לפני הביוץ. נשים הסובלות מחוסר יין כרוני יסבלו מתופעות יובש או חום, הפוגעות בזרימה החלקה של צ'י הכבד- שהכרחית לביוץ תקין. במקרים מסויימים כאשר יש בעיה בשלב הזה האשה תחוש כאב או אי נוחות בזמן הביוץ. במיקרים חמורים, חוסר יין או סטגנציה של צ'י הכבד יכולים למנוע את תהליך הביוץ.

מעבר תקין בין שלב היין לשלב היאנג מתבטא בעליית טמפרטורת הגוף של האשה. עליה תקינה תלויה בכמות מספקת של יין סביב היום הארבעה- עשר ובהפיכתו לשלב היאנג – זהו הביוץ.
שלב היאנג (ימים 14-21):
השלב השלישי נקרא: "השלב היאנגי". לאחר ביוץ רמות האסטרוגן מתאזנות, רמות הפרוגסטרון עולות, רמות היין יורדות ויוצרות יובש וסגירה של צוואר הרחם, כמות הצ'י עולה בגוף בהדרגה והדם מתחיל להיבנות. במקרה שהתרחשה הפריה בשלב הביוץ, רמות תקינות של צ'י, יין, יאנג ודם יאפשרו השרשה וקליטה של ההריון.
שלב הצ'י (ימים 21-28):
והי התקופה שלפני הדימום הויסתי. רמות הצ'י והדם אמורות להיות בשיאן. תנועה לא תקינה של צ'י הכבד (סטגנציה) תגרום לתופעות של תסמונת קדם ויסתית כגון כאבי בטן תחתונה, כאבי גב תחתון, אי שקט, עצבנות, נפיחות וכאב בשדיים, בעיות עיכול, כאבי ראש ועוד. הדם והיין ממשיכים להבנות בשלב זה, כדי להזין וללחלח את הכבד ולסייע בתנועה החלקה של הצ'י.
כיומיים- שלושה לפני סיום המחזור, רמות האסטרוגן והפרוגסטרון יורדות בבת אחת. כתוצאה מכך, נוצרת היצרות של כלי הדם ברירית הרחם אשר מורידה את רמות החמצן וההזנה לרירית המעובה – אשר נושרת ויוצרת דימום. רמות היין והיאנג צונחות, בעוד רמות הצ'י והדם עולות. זרימת הדם מיטיבה עם תופעות התסמונת הקדם ויסתית,  כיוון שהיא גורמת לשחרור הסטגנציה. אם יש סטזיס של דם, בזמן הדימום יופיעו כאבים חדים.  רמות הצ'י והדם יורדות עם הימשכות הדימום הויסתי.
כאשר רמות הצ'י, הדם, היין והיאנג מאוזנות, המחזור סדיר, אין קרישים או כאבים, כמות הדם נורמלית וצבעו אדום.

המחזור החודשי והווסת של האישה משמשים ברפואה הסינית ככלי איבחוני ומבטאים את מצבה הכללי של האישה. תכיפות המחזור, סדירותו ושאר סממנים כמו צבע, כמות, אופי הזרימה ונוכחות או אי נוכחות של קרישי דם- מהווים כלי איבחוני מהותי. דימום תקין נחשב לדימום ללא ריח וקרישי דם שנמשך בין 4 – 6 ימים. לפעמים בתחילת הדימום נוטה  צבע הדם להיות חום ומתבהר בהמשך. תופעות שונות לפני ובזמן הווסת, כמו נפיחות קלה בבטן התחתונה ובחזה, אמורות להיות קלות ביותר ולא להשפיע על איכות החיים של האישה.
מחזוריות תקינה תומכת בפוריות ובאיכות החיים הכללית של האישה. אורח החיים המודרני הרווי בלחצים יום יומיים הנו אחד מהסיבות האופייניות ביותר למחזור לא סדיר המלווה בכאב. במהלך השבועיים אשר לפני תחילת הווסת, הרחם מתמלא באנרגיה ודם על מנת להתכונן לקראת הווסת. אם האישה נתונה תחת לחץ, זרימת הדם לרחם לא תהיה תקינה ותיווצר חסימה אנרגטית. חסימת הזרימה התקינה יכולה להתבטא בכאב, לחץ נפשי וסימפטומים נוספים של תסמונת קדם ווסתית (PMS).

נשים רבות סובלות מתופעות של מתח קדם וויסתי הגורם לפגיעה ולירידה באיכות חייהן. רבות נוטלות  תרופות לשיכוך כאבים ונאלצות כל הזמן להמשיך ולהגביר מינונים וכאשר קבוצה מסויימת של משככי כאבים כבר אינה משפיעה עליהן, הן נאלצות לעבור למשככי כאבים חזקים יותר.חשוב לדעת כי PMS אינו בגדר חובה, נשים לא חייבות לסבול בימים שלפני הווסת או בזמן הופעתה.כל אשה שמגיעה למרפאה ומתלוננת על PMS עוברת אבחון מלא: תשאול מקיף לגבי בריאותה הכללית, התייחסות לגבי אופי הכאב ושאר הסימפטומים שעוברים עליה.

כפי שנאמר מתח קדם וסתי נובע משינויים הורמונאליים. שילוב של תזונה נכונה, תרגול גופני מתאים, בהירות רגשית, אקופונקטורה (דיקור) ופורמולת צמחי מרפא מתאימה עשויים לשפר את חוסר היציבות ההורמונאלית ולהביא להקלה ארוכת טווח.
תזונה מאוזנת הינה הכרחית לטיפול במתח קדם וסתי. מזונות מסוימים: אלכוהול, קפאין, מזונות קרים, סוכר, מלח  ושומן מן החי מגבירים את הנטייה להופעת התסמונת ורצוי להימנע מצריכתם. בנוסף,  חשוב להוציא מן התפריט בשר אדום ובשר עוף שקיבלו העשרה הורמונאלית במהלך הגידול.

הרפואה הסינית בניגוד למערבית מטפלת בתופעות הקדם וסתיות באופן שורשי. המטפל ברפואה סינית אינו רואה את הסימפטומים, או המחלה בלבד אלא את האדם בשלמותו. אשה שסובלת מתסמונת קדם וסתית מן הסתם מצב בריאותה הגופני והנפשי אינו מאוזן. המטרה היא להביא את האדם למצב של איזון בכל המימדים.

נשים אינן צריכות לקבל את התסמונת הקדם וסתית כגזירה משמיים דעו כי ניתן לטפל בתופעה.

גניקולוגיה ברפואה הסינית

הרפואה הסינית מקדישה יחס מיוחד לטיפול בנשים בכל שלבי התפתחותן, החל מהמחזור החודשי הראשון, דרך הריון ולידה וכלה בגיל המעבר. התפיסה הסינית של המחזוריות הטבעית של האישה לאורך כל חייה הובילה לאופן טיפול ייחודי לה.

כל אישה עוברת שינויים פיזיולוגיים שונים בכל שלב בהתפתחותה. החיים המודרניים התובעניים פוגעים לעיתים בתהליכים אלה ובמחזוריות הטבעית התקינה של האישה ועלולים לגרום לתופעות שונות של חוסר איזון שיתבטאו בתופעות רגשיות וגופניות לא נעימות.
על מנת לשמור על האיזון, חשוב כמובן להשתדל ולשמור על אורח חיים נכון בריא ככל האפשר, שינה מספקת, תזונה נכונה ומסודרת, פעילות גופנית ועוד. כולנו יודעות עד כמה הדבר קשה באורח החיים התובעני והמודרני שאנו מתמודדות עימו. במרפאה אני משתמשת בכלים מתחום הרפואה הסינית: מגע, דיקור, פורמולות צמחים סיניות והנחיות תזונה ומשלבת גם טיפולים מתחום ההומוטוקסיקולוגיה כדי לסייע לנשים לשמור על איזון. הטיפולים ניתנים לנשים שיצאו מאיזון וחוות תופעות של אי נוחות ובריאות לקויה וכן לנשים שמעוניינות להמשיך ולשמור על האיזון הקיים, אלה מקבלות טיפול מניעתי.

המחזור החודשי
הופעת המחזור הראשון והדימום הויסתי החודשי נקראים בסינית: TIAN GUI. משמעותו של הביטוי הינה "טל השמיים".  בכתבים הסינים מוסבר כי דם הווסת מקורו מן הכליות. דם הווסת אינו דם רגיל כמו זה הזורם בגוף, אלא הוא חלק מן ה- jing השמור בכליות.  הגיל הממוצע לקבלת הווסת הינו 12-14.  מלבד המחזורים הראשונים, מחזור הווסת אמור להיות סדיר  ולהופיע בכל 28- 35 יום, באופן קבוע.

המחזור החודשי עוקב אחר מולד הירח, הגוף יוצר מחזוריות הקשורה למחזוריות הגדולה שבטבע. הופעת המחזור והעלמותו , קשורים במעגלי 7 השנים.

מעגלי 7 השנים- נשים:

גיל 0-7:  השיניים סיימו לצמוח, השיער ארך.
גיל 7-14: הופעת "טל השמיים-הוסת.
גיל 14-21:  הגוף סיים לצמוח, שיני בינה הופיעו, גוף האישה בשיאו.
גיל 21-28: שיא האדמה והאימהות.
גיל 28-35: פני האשה מתחילים להתקמט, שיערה מתדלדל.
גיל 35-42: כלי הדם מתחילים להתקשות והשיער מלבין.
גיל 42-49: המחזור נפסק, הוסת נעלמת, האשה אינה יכולה ללדת.
על פי הרפואה הסינית המחזור החודשי נחלק לארבעה שלבים:

שלב הדם (ימים 1-7):
זהו פרק הזמן הנורמלי שבו חל הדימום הויסתי. הרחם המלא בדם מתרוקן במשך שלושה עד חמישה ימים. תהליך יצירת הדם תלוי בכמות ובאיכות הצ'י בגופה של האשה. אם הצ'י חלש, לא תהיה יצירת דם מספקת והדימום הויסתי יהיה דל. אם ישנו מצב של סטגנציה של צ'י, זרימת הדם לא תהיה תקינה ויתכנו קרישי דם. אצל נשים הסובלות מחוסר דם או סטגנציה כרונית, תתכן בשלב זה של המחזור החמרה בסימפטומים כגון: סחרחורות, חולשה, עצירות, עייפות, אינסומניה ועוד.

שלב היין (ימים 7-14):
בשלב זה הגוף מחדש את מלאי הדם לאחר הדימום הוסתי. רמות גבוהות של יין מעודדות יצירת נוזלים בצוואר הרחם ועליית רמות אסטרוגן, אשר מגיעות לשיאן רגע לפני הביוץ. נשים הסובלות מחוסר יין כרוני יסבלו מתופעות יובש או חום, הפוגעות בזרימה החלקה של צ'י הכבד- שהכרחית לביוץ תקין. במקרים מסויימים כאשר יש בעיה בשלב הזה האשה תחוש כאב או אי נוחות בזמן הביוץ. במיקרים חמורים, חוסר יין או סטגנציה של צ'י הכבד יכולים למנוע את תהליך הביוץ.
מעבר תקין בין שלב היין לשלב היאנג מתבטא בעליית טמפרטורת הגוף של האשה. עליה תקינה תלויה בכמות מספקת של יין סביב היום הארבעה- עשר ובהפיכתו לשלב היאנג – זהו הביוץ.
שלב היאנג (ימים 14-21):
השלב השלישי נקרא:  "השלב היאנגי". לאחר ביוץ רמות האסטרוגן מתאזנות, רמות הפרוגסטרון עולות, רמות היין יורדות ויוצרות יובש וסגירה של צוואר הרחם, כמות הצ'י עולה בגוף בהדרגה והדם מתחיל להיבנות. במקרה שהתרחשה הפריה בשלב הביוץ, רמות תקינות של צ'י, יין, יאנג ודם יאפשרו השרשה וקליטה של ההריון.
שלב הצ'י (ימים 21-28):
זוהי התקופה שלפני הדימום הויסתי. רמות הצ'י והדם אמורות להיות בשיאן. תנועה לא תקינה של צ'י הכבד (סטגנציה) תגרום לתופעות של תסמונת קדם ויסתית כגון כאבי בטן תחתונה, כאבי גב תחתון, אי שקט, עצבנות, נפיחות וכאב בשדיים, בעיות עיכול, כאבי ראש ועוד. הדם והיין ממשיכים להבנות בשלב זה, כדי להזין וללחלח את הכבד ולסייע בתנועה החלקה של הצ'י.
כיומיים- שלושה לפני סיום המחזור, רמות האסטרוגן והפרוגסטרון יורדות בבת אחת. כתוצאה מכך, נוצרת היצרות של כלי הדם ברירית הרחם אשר מורידה את רמות החמצן וההזנה לרירית המעובה – אשר נושרת ויוצרת דימום. רמות היין והיאנג צונחות, בעוד רמות הצ'י והדם עולות. זרימת הדם מיטיבה עם תופעות התסמונת הקדם ויסתית,  כיוון שהיא גורמת לשחרור הסטגנציה. אם יש סטזיס של דם, בזמן הדימום יופיעו כאבים חדים.  רמות הצ'י והדם יורדות עם הימשכות הדימום הויסתי.
כאשר רמות הצ'י, הדם, היין והיאנג מאוזנות, המחזור סדיר, אין קרישים או כאבים, כמות הדם נורמלית וצבעו אדום.
במקרה של הפריה:
דם ויין ממשיכים להבנות ולהזין את הרחם ואת העובר. הדימום הויסתי נפסק,  ומרידיאן "ים הדם" (ה- chong)  מתחיל בהזנת רקמת השד כדי להכינה ליצור חלב. הגופיף הצהוב מגביר את התפתחות כלי הדם ברחם ומכין את הרחם להריון. הגופיף מהווה את המקור הראשוני של העובר לאספקת הורמונים.

המחזור החודשי והווסת של האישה משמשים ברפואה הסינית ככלי איבחוני ומבטאים את מצבה הכללי של האישה. תכיפות המחזור, סדירותו ושאר סממנים כמו צבע, כמות, אופי הזרימה ונוכחות או אי נוכחות של קרישי דם- מהווים כלי איבחוני מהותי. דימום תקין נחשב לדימום ללא ריח וקרישי דם שנמשך בין 4 – 6 ימים. לפעמים בתחילת הדימום נוטה  צבע הדם להיות חום ומתבהר בהמשך. תופעות שונות לפני ובזמן הווסת, כמו נפיחות קלה בבטן התחתונה ובחזה, אמורות להיות קלות ביותר ולא להשפיע על איכות החיים של האישה.
מחזוריות תקינה תומכת בפוריות ובאיכות החיים הכללית של האישה. אורח החיים המודרני הרווי בלחצים יום יומיים הנו אחד מהסיבות האופייניות ביותר למחזור לא סדיר המלווה בכאב. במהלך השבועיים אשר לפני תחילת הווסת, הרחם מתמלא באנרגיה ודם על מנת להתכונן לקראת הווסת. אם האישה נתונה תחת לחץ, זרימת הדם לרחם לא תהיה תקינה ותיווצר חסימה אנרגטית. חסימת הזרימה התקינה יכולה להתבטא בכאב, לחץ נפשי וסימפטומים נוספים של תסמונת קדם ווסתית (PMS).

בעזרת דיקור, צמחי מרפא ותזונה מתאימה ניתן לטפל בבעיות גניקולוגיות ולהחזיר את האיזון הנשי שהופר.